Browse

right to left

And concerning what they say, "one gets the interest [literally eats the fruit] and the principle [literally the horn] remains to him ", it is to tell you about this: all the commandments can be divided into two groups, one group that especially apply between a person and the Eternal, such as tzitzit, tefillin, Shabbat and idol worship, and one group that apply to the regulating of human relations, such the prohibition against theft, deceit, hate, bearing a grudge, and the commandments to love one another, and not to lie to one another, and that one of us should not stand by another being d

וענין אמרו אוכל מפירותיהן והקרן קיימת לו, הוא מה שאומר לך, כל המצות נחלקות חלוקה ראשונה לשנים, חלק במצות המיוחדות לאדם בעצמו בינו ובין ה' כגון הציצית והתפלים והשבת ועבודה זרה, וחלק במצות התלויות בתקינות יחסי בני אדם זה עם זה כגון האזהרה על הגניבה, והאונאה, והשנאה, והנטירה, והצווי לאהוב זה את זה, ושלא נרמה זה את זה, ושלא יעמוד אחד ממנו על נזק השני, ולכבד ההורים והחכמים שהם אבות הכל, אם קיים האדם המצות המיוחדות לו בעצמו במה שבינו לבין בוראו יש לו על זה שכר יגמלהו ה' על כך לעולם הבא כמו שנבאר בפרק חלק.

right to left

Goodness of heart - [falls] between meanness and excessive kindness. (And because these virtues do not have a name in our language - it is necessary to explain them and to explain what the philosophers wanted: A good heart - this is called to one for whom all his intentions are to improve the state of man with his body, his wisdom and his money to the maximum of his ability but without causing any harm or contempt. This is the middle path.

וטוב-לב - ממצע בין הנבלה ויתרון טוב הלבב. (ומפני שאין למדות האלה שם ידוע בלשוננו - צריך לפרש עניניהם, ומה שרוצים בו הפלוסםפים: לב טוב - קוראים: מי שכל כונתו להיטיב לבני אדם בגופו, ועצתו, ובממונו בכל יכלתו, בלתי שישיגהו נזק או בזיון, והוא האמצעי. והנבל - הוא הפך זה, והוא: מי שאינו רוצה להועיל לבני אדם דבר, אפילו במה שאין לו בו חסרון, ולא טרח, ולא נזק - והוא: הקצה האחרון. ויתרון טוב הלבב - הוא: שעושה דברים הנזכרים ב"לב טוב" ואפילו אם ישיגהו בזה נזק גדול, או בזיון, או טרח רב והפסד מרבה - והוא: הקצה הראשון).

right to left

The reason for recording the opinion of a single perfect man even though he later withdrew that opinion, such as when the Sages stated, “Bet Shammai say such and such whereas Bet Hillel say such and such, and Bet Hillel reconsidered and taught according to the opinion of Bet Shammai” (M. Edut 1:4, 12) is to demonstrate their love for the truth and pursuit of righteousness.

אבל קביעתו סברת אדם מסויים וחזרתו מאותה הסברא כגון אמרו בית שמאי אומרים כך ובית הלל אומרים כך וחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי, כדי ללמדך אהבת האמת ורדיפת הצדק, לפי שאלו האישים הגדולים החסידם המשכילים, המופלגים בחכמה שלימי הדעת, כאשר ראו דברי החולק עליהם נכונים יותר מדבריהם והגיוניים יותר נכנעו וחזרו לדעתו, כ"ש וק"ו שאר בני אדם כשיראה שיריבו צודק שיכנע ועל יתעקש, וזהו דבר ה' צדק צדק תרדוף, ועל זה אמרו חכמים הוי מודה על האמת, ר"ל אע"פ שאתה יכול לחלץ את עצמך בטענות וכוחייות, אם תדע שדבר יריבך הוא האמת, אלא שטענתך נראית יותר מחמת חולשתו או בגלל יכלתך להטעות, חזור לדבריו וחדל להתוכח.

right to left

We are commanded to love and care for our fellow as we love and care for ourselves. We should treasure our fellow and their possessions as we treasure our own. Whatever I wish for myself, I wish also for my fellow; and whatever I dislike for myself, I should also not want to befall them. [Translation by Berell Bell. Edited for gender neutrality]

והמצוה הר"ו היא שצונו לאהוב קצתנו את קצתנו כמו שנאהב עצמנו ושתהיה חמלתי ואהבתי לאחי כחמלתי ואהבתי לעצמי בממונו ובגופו וכל מה שיהיה ברשותו או ירצה אותו וכל מה שארצה לעצמי ארצה לו כמוהו וכל מה שאשנא לעצמי או למי שידבק בי אשנא לו כמוהו. והוא אמרו יתעלה (שם) ואהבת לרעך כמוך:

right to left

The 297th commandment is that we cannot be passive in saving the life of one who is in danger of dying or being lost if we are in a position to save him or her.
[AJWS translation]

והמצוה הרצ"ז היא שהזהירנו מהתרשל בהצלת נפש אחד מישראל כשנראהו בסכנת המות או ההפסד ויהיה לנו יכולת להצילו.

right to left

It is fitting to receive every person, lowly and grand, freed and slave, every member of the human race, with joy and happiness. This goes beyond what Shammai says (Avot 1:15): "[Receive all people] with a kindly countenance." [Translation by Uri L’Tzedek. Edited for gender neutrality]

אלא ראוי שתקבל בני האדם כולם, קטנם וגדולם, בן החורין מהם והעבד, כל איש ממין האדם, בשמחה ובטוב לבב. וזה יותר ממאמר שמאי בסבר פנים יפות

right to left

In the whole of nature, there is nothing purposeless, trivial or unnecessary. [Translation by M. Friedlander. Translated from Judeo-Arabic]

שאין שם דבר הבל ולא דבר שחוק ולא דבר בטלה בכל פעולות הטבע

right to left

The law as a whole aims at two things: the welfare of the soul and the welfare of the body. As for the welfare of the soul, it consists in the multitude’s acquiring correct opinions corresponding to their respective capacity…The true Law then, which as we have already made clear is unique—namely, the Law of Moses our Master—has come to bring us both perfections, I mean the welfare of the states of people in their relations with one another through the abolition of reciprocal wrongdoing and through the acquisition of a noble and excellent character.

כונת כלל התורה שני דברים, והם תקון הנפש, ותקון הגוף, אמנם תקון הנפש הוא שינתנו להמון דעות אמתיות כפי יכלתם..., והתורה האמתית אשר בארנו שהיא אחת ושאין זולתה והיא תורת משה רבינו, אמנם באה לתת לנו שתי השלמיות יחד, ר"ל תקון ענייני בני אדם קצתם עם קצתם, בהסיר העול ובקנות המדות הטובות המעולות עד שתתכן עמידת אנשי הארץ והתמדתם על סדר אחד להגיע כל אחד מהם אל שלמותו הראשון, ותקון האמונות ונתינת דעות אמתיות כאשר יגיע השלמות האחרון, וכבר כתבה התורה שני השלמויות והגידה אלינו שתכלית אלו התורות כולם היא להגיע אליהם

right to left

Jeremiah says concerning these four perfections: "Thus says the Lord: Let not the wise man glory in his wisdom, neither let the mighty man glory in his might, let not the rich man glory in his riches; but let him that glories, glory in this- in his earnest devotion to Me. For I the Lord act with kindness, justice and equity in the world; for in these I delight." (Jer 9:22-23)

אמר ירמיהו באלו השלמיות הארבעה, כה אמר ה' אל יתהלל חכם בחכמתו, ואל יתהלל הגבור בגבורתו, ואל יתהלל עשיר בעשרו, כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי, השתכל איך לקחם כפי סדרם אצל ההמון, כי השלמות הגדול אצלם, עשיר בעשרו, ואחריו גבור בגבורתו, ואחריו חכם בחכמתו...,

right to left

It is prohibited to kill an animal with its young on the same day (Lev. 22: 28), in order that people should be restrained and prevented from killing the two together in such a manner that the young is slain in the sight of the mother; for the pain of the animals under such circumstances is very great. There is no difference in this case between the pain of humans and the pain of other living beings..." [AJWS translation]

וכן אסר לשחוט אותו ואת בנו ביום אחד, להשמר ולהרחיק לשחוט משניהם הבן לעיני האם, כי צער בעלי חיים בזה גדול מאד, אין הפרש בין צער האדם עליו וצער שאר ב"ח,