Browse

right to left

Just as the pupils are required to honor the teacher, so the teacher out to be courteous and friendly towards their pupils. The sages said: “Let the honor of your student be as dear to you as your own” (Pirkei Avot, 4:15). One should be interested in their pupils and love them, for they are the spiritual children who give pleasure in this world and in the world to come. [Translation by CAJE. Edited for gender neutrality]

כשם שהתלמידים חייבין בכבוד הרב כך הרב צריך לכבד את תלמידיו ולקרבן, כך אמרו חכמים יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך, וצריך אדם להזהר בתלמידיו ולאוהבם שהם הבנים המהנים לעולם הזה ולעולם הבא

right to left

And ignore them - conquering one's eyes as if one does not see. You shall not see…and ignore - The plain meaning here is that you shall not notice only in order to ignore.
[Ziegler translation]

והתעלמת - כובש עין כאלו אינו רואהו: לא תראה, והתעלמת - לא תראה אותו שתתעלם ממנו, זהו פשוטו.

right to left

Do not think that you are giving to the poor from your own possession, or that I despised the poor person by not giving them as I gave you. For they are my children, as you are, and their share is in your grain; it is to your benefit to give them their share from your property.

ולא יעלה על רוחך כי משלך אתה נותן לעני או כי מאסתיו מתת לו לחם כאשר נתתי לך. כי גם בני הוא כמוך, אך חלקו הוא בתבואתך, ולזכותך כוונתי לתת לו חלקו מתחת ידיך. וזהו החילו בלשון רבים, באומרו 'ובקצרכם,' וצאתו בלשון יחיד באומרו 'לא תכלה' וכו'. מתחילה אמר לשון רבים, לומר קציר ארצכם של בעל השדה ועני והגר, לפי האמת כי חלקם שם. ומה גם כי דרך העשיר להעמיד קוצרים שכירים עני וגר, ועל בעל הבית והקוצרים אמר 'ובקצרכם את קציר ארצכם.' ואחר כך אל בעל הבית 'לא תכלה' וכו'.

right to left

"Look at me, my fawn, look!
Take full note of my misery
lest I fill with sorrow . . .
Drip, drip, drip goes my blood,
my life in your hands.

Let your heart be compassionate to the downcast,
who cannot eat and cries when you rage
and waits for your love to return . . .
Manna, manna, manna for my hunger,
give my daily wage.

If you rejoice in my lovesickness,
so here are my cheeks,
abuse me then, afflict me . . .
No, no, no disgrace,
just the casualties of innocence.

"בי הצבי בי אדני
יקר בעינך יגוני
פן יקרני אסוני
אט אט אט בדמי כי רק בידך שלומי

ירק לבבך לנדכה
יצום לזעמך ויבכה
ולמן רצונך יחכה
מן מן מן לצומי ותנה שכרי ביומי

אם תעלז על חליי
אשטח לך את לחיי
ותענני וחיי
אין אין אין בחרמי רק ההרוגים לתמי

אריב בנפשי לכילי
לו יפחדני ואלי
ישיב שנתי ואולי
עף עף עף בנומי אבא בכפל חלומי

אם אשאלה צוף שפתו
יאדים כשמש בצאתו
עד אחזה מדמותו
איך איך יאך ארמי יהפך שפתו אדמי

right to left

Generosity with knowledge shows that one has confidence in the benefit of knowledge, and that one knows that teaching will not diminish one’s knowledge but rather, add to it, as they said, “I learned much wisdom from my teachers; from my students, most of all” (Ta’anis 7a). This shows how resistant knowledge is to impairment (through teaching). Knowledge, when genuine and great, spurs its owner to share it with others. (pg 64) [Translation by R. Yaakov Wincelberg, edited for gender neutrality. Translated from Judeo-Arabic]

והנדיבות בחכמה מלמדת שבטוח בתועלת הידיעה, ושלא יחסיר ממנה בגלל למודה אלא אדרבא יוסיף עליה, כמו שנאמר (תענית ז’, מכות י’): “הרבה חכמה למדתי מחברי יתר מרבותי ומתלמידי יתר מכלם”. ומראה עד מה מועט הנזק שעלולה החכמה להנזק, והחכמה הנכונה והמצוינת היא שתמריץ את בעליה ללמדה לאחרים.

right to left

Generosity is the bestowal of good upon one who has no claim or entitlement to it. To pay a worker their wages or a creditor their debt is not generosity, but fairness and justice. However, giving charity to the poor, bringing guests into the home, and bestowing gifts are acts of generosity. [Translation by R. Yaakov Wincelberg, edited for gender neutrality. Translated from Judeo-Arabic]

הנדיבות היא בטוי לענקת רוב טובה למי שאין לו תביעה וחיוב על המעניק. כי לתת לפועל את שכרו ולפרוע לבעל חוב את חובו אין זו נדיבות אלא צדק ויושר, ואלו צדקה לעניים והכנסת אורחים ומתנות וכדומה, הריהם בגדר נדיבות.

right to left

Generosity causes one to give abundantly to others, while stinginess causes one to withhold from others, though one might splurge for one’s own desires. The Torah urges us to be generous in a way that we will share with others but not spend lavishly on ourselves. In fact, if one limits one’s own expenses in order to spend more on others, one is considered especially generous. [Translation by R. Yaakov Wincelberg, edited for gender neutrality. Translated from Judeo-Arabic]

הנדיבות מחיבת שייטיב הנדיב עם זולתו והקמצנות מחיבתו שלא ייטיב עם זולתו, אף שהוא מבזבז על עצמי ביד רחבה. אכן הנדיבות שעליה מעוררת התורה היא שיהא האדם מיטיב עם זולתו ולא יבזבז רק על עצמו בלבד. אדרבא, אם יצמצם בהוצאותיו וייטיב עם זולתו תחשב לו זאת לנדיבות יתר.

right to left

Proper generosity does not entail spending money indiscriminately, in the ways that the common people appreciate; namely, that you would bestow much food and give gifts to whoever comes your way. Rather, proper generosity is the sharing of God’s gifts with the needy and deserving. [Translation by R. Yaakov Wincelberg, edited for gender neutrality. Translated from Judeo-Arabic]

הנדיבות המשובחת היא לא שיוציא אדם ממונו על אחרים באפן זה או אחר, כפי שמבין ההמון את המשג הזה, דהינו רק להעניק מזונות הרבה למי שיזדמן לו ולתת מתנות בשפע על גל מי שיקרה בכרכו - אלא הנדיבות הנזכרת שהיא מן המדות התרומיות פרושה שיהא האדם נדיב ומיטיב ממה שחננו ה’ יתעלה לאלה הצריכים וראויים לכך.

right to left

Generosity with money entails that you should not hoard the money you are blessed with to pass on to your heirs - “God gathers, but knows not who will take” (Tehillim 39:7). [King] Shlomo explained that this tendency is a punishment for sinners - “and to the sinner, God has given a habit of gathering and storing”. (Kohellet 2:26). You should not spend on luxuries for yourself or your family.

והנדיבות בממון היא שלא יטמין האדם מה שחננהו אלוקים כדי להנחילו לאחרים, כמו שנאמר: “יצבור ולא ידע מי אספם”, ושלמה באר כי זהו ענוי ועונש לחוטאים (קהלת ב”ת כ”ו) “ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס”: ולא יוציאינו למותרות חייו או חיי משפחתו, אלא יוציא הממון לדברים הכרחיים והקרובים להכרח לו ולמשפחתו ולנלוים אליו וייטיב בו לזולתו כמו שעוררתהו התורה (דברים כו, יא) “ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה’ אלקיך ולביתך, אתה והלוי והגר אשר בקרבך.” ולא הרי המתנדב לערוך משתה לעשירים שאינם צריכים למזונותיו כהרי המאכיל בשעור כזה לענייים נצרכים

right to left

Generosity with wisdom entails teaching wisdom to one who aspires to it and is worthy to learn it. As the Transmitters of Tradition explained, “The verse, ‘And you shall teach your children,’ includes students” (Sifrei, Va’Etchanan 9). And in explaining the verse, “See, I have taught you (Deuteronomy 4:5), they said, “Just as I have learned without payment, and you have learned from me without payment, so should you, in future generations, teach without charging a fee” (Nedarim 37a). (pgs 55-56) [Translation by R. Yaakov Wincelberg, edited for gender neutrality.

נדיבות חכמתו היא שיהא מלמד את החכמה למי ששואף אליה וראוי ללמוד מה שמלמדו, כמו שבארו לנו בעלי המסורת (ספרי, דברים ו’, ז’) “ושננתם לבניך - אלו תלמידיך”, ואמרו (נדרים ל”ז. בכורות כ”ט. בשינוי לשון) בבאור הפסוק (דברים ד’, ה) “ראה למדתי אתכם” וכו’ - “מה אני למדתי בחנם, אף אתם למדתם ממני בחנם, אף כשתלמדו לדורות בחנם”