Partnership with God

Text

right to left

And Adam knew Chava, his wife, and she conceived and gave birth to Cain saying, “I have gained a man with God.” She gave birth again, this time to his brother, Abel. Abel became a shepherd while Cain was a worker of the soil. An era ended. Cain brought the fruit of the ground as an offering to God. Abel also offered some of his first born from the fattest ones. And God was pleased with Abel and his offering, but Cain’s offering did not please God. Cain became furious and he hid his face. And God said to Cain, “Why are you angry? Why do you hide your face?

וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת ה' וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה: וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לַה': וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע ה' אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ: וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו: וַיֹּאמֶר ה' אֶל קָיִן לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ: הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתו

right to left

The peak of religious ethical perfection to which Judaism aspires is man as creator. When God created the world, He provided an opportunity for the work of His hands — man — to participate in His creation. The Creator, as it were, impaired reality in order that mortal man could repair its flaws and perfect it. God gave the Book of Creation — that repository of the mysteries of creation — to man, not simply for the sake of theoretical study but in order that man might continue the act of creation.
[Lawrence Kaplan translation]

right to left

When man, the crowning glory of the cosmos, approaches the world, he finds his task at hand – the task of creation. He must stand on guard over the pure, clear existence, repair the defects in the cosmos, and replenish the “privation” in being.

right to left

Man, the creature, is commanded to become a partner with the Creator in the renewal of the cosmos; complete and ultimate creation — this is the deepest desire of the Jewish people. The Scriptural text “And the heaven and the earth were finished, and all the host of them” (Bereshit 2:1) — the Targum, the Aramaic translation of the Pentateuch, translates va-yekhulu, “were finished,” as ve-ishtakhlelu, “were perfected” — is both a profound expression of the soul of the people and the most fervent desire of the man of God. This lofty, ontological idea illumines the path of the eternal people.

right to left

And know that there is more encompassed in the words “to do,” for the six days of creation are akin to the days of the existence of the world.
[AJWS translation]

ודע, כי נכלל עוד במלת "לעשות" כי ששת ימי בראשית הם כל ימות עולם

right to left

Every judge who judges with complete fairness, even for a single hour, tradition gives that judge credit as though they had become a partner to the Holy Blessed One in the creation.
[AJWS translation]

כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת - מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית.

right to left

All that was created during the six days of creation requires improvement. For example, the mustard seed needs to be sweetened and the lupine need to be sweetened, the wheat needs to be ground, and even a person needs improvement.
[AJWS translation]

כל מה שנברא בששת ימי בראשית צריכין עשייה, כגון החרדל צריך למתוק, התורמוסים צריך למתוק, החיטין צריכין להטחן, אפילו אדם צריך תיקון.

right to left

Rabbi Yitzchak bar Maryon said, “The Torah teaches a good rule of conduct, that when a person performs a good deed he should do so with a happy heart. If Reuven, for example, had known that the Holy One, blessed be God, would have it written of him, “And Reuven heard it, and delivered [Joseph] out of their hand” (Genesis 37:21), he would have carried Joseph and brought him to his father.

אמ' ר' יצחק בר מריון למדתך התורה דרך ארץ שכשאדם עושה מצוה יהא עושה אותה בלב שמח, שאילו היה ראובן יודע שהקב"ה כותב עליו וישמע ראובן ויצילהו מידם (בראשית לז, כא), בכתפו היה טוענו ומוליכו אצל אביו. אילו היה אהרן יודע שהק' כותב עליו וגם הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו (שמות ד, יד), בתופים ובמחולות היה יוצא לקראתו. אילו היה יודע בועז שהק' כותב עליו ויצבט לה קלי (רות ב, יד), עגלות פטומות היה מביא ומאכילה.

right to left

Once Rabbi Ishmael and Rabbi Akiva were strolling in the streets of Jerusalem along with another man. They met a sick person who said to them, “Masters, can you tell me how I can be healed?” They said to him, "Take such-and-such until you felt better." The man strolling with the two rabbis turned to them and said, “Who made this man sick?” “The Holy Blessed One,” they replied. “And you presume to interfere in an area that is not yours?” the man remarked. “God has afflicted and you heal?” “What is your occupation?” they asked the man.

מעשה ברבי ישמעאל ורבי עקיבה שהיו מהלכין בחוצות ירושלים והיה עמהן אדם אחד, פגע בהם אדם חולה, אמר להן רבותי אמרו לי במה אתרפא, אמרו לו קח לך כך וכך עד שתתרפא, אמר להן אותו האיש שהיה עמהן מי הכה אותו בחולי, אמרו לו הקדוש ברוך הוא, אמר להן ואתם הכנסתם עצמכם בדבר שאינו שלכם, הוא הכה ואתם מרפאין, אמרו לו מה מלאכתך, אמר להן עובד אדמה אני והרי המגל בידי, אמרו לו מי ברא את האדמה, מי ברא את הכרם, אמר להם הקדוש ברוך הוא, אמרו לו ואתה מכניס עצמך בדבר שאינו שלך, הוא ברא אותו ואת אוכל פריין שלו, אמר להן אין אתם רואין המגל בידי אלולי שאני יוצא וחורשו ומכסתו ומזבלו ומנכשו לא העלה מאומה, אמרו לו שוטה שבעולם

right to left

Therefore, humans were created singly, to teach you that whoever destroys a single soul [of Israel], Scripture accounts it as if he had destroyed a full world; and whoever saves one soul of Israel, Scripture accounts it as if she had saved a full world.

לפיכך נברא אדם יחידי ללמדך שכל המאבד נפש אחת [מישראל] מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא וכל המקיים נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא ומפני שלום הבריות שלא יאמר אדם לחבירו אבא גדול מאביך ושלא יהו מינין אומרים הרבה רשויות בשמים ולהגיד גדולתו של הקדוש ברוך הוא שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד וכולן דומין זה לזה ומלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון ואין אחד מהן דומה לחבירו לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם ושמא תאמרו מה לנו ולצרה הזאת והלא כבר נאמר (ויקרא ה) והוא עד או ראה או ידע אם לא יגיד וגומר ושמא תאמרו מה לנו לחוב בדמו של זה והלא כבר

Syndicate content