search the databaseBrowse By Category |
PropertyText
right to left
If you see your fellow's ox or sheep gone astray, do not ignore it; you must take it back to your fellow. If your fellow does not live near you or you do not know who your fellow is, you shall bring it home and it shall remain with you until your fellow claims it; then you shall give it back to your fellow. You shall do the same with your fellow's ass; you shall do the same with your fellow's garment; and so too shall you do with anything that your fellow loses and you find: you must not remain indifferent. לֹא תִרְאֶה אֶת שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת שֵׂיוֹ נִדָּחִים וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ: וְאִם לֹא קָרוֹב אָחִיךָ אֵלֶיךָ וְלֹא יְדַעְתּוֹ וַאֲסַפְתּוֹ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ וְהָיָה עִמְּךָ עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ: וְכֵן תַּעֲשֶׂה לַחֲמֹרוֹ וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְשִׂמְלָתוֹ וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל אֲבֵדַת אָחִיךָ אֲשֶׁר תֹּאבַד מִמֶּנּוּ וּמְצָאתָהּ לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם:
right to left
When you build a new house, you shall make a parapet for your roof, so that you do not bring bloodguilt on your house if anyone should fall from it. כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ:
right to left
If a man kills any human being, he shall be put to death. One who kills a beast will make restitution for it: life for life. If anyone maims her fellow, as she has done so shall it be done to her: fracture for fracture, eye for eye, tooth for tooth. The injury she inflicted on another shall be inflicted on her. He who kills a beast shall make restitution for it; but he who kills a human being shall be put to death. You shall have one law for stranger and citizen alike: for I am your God. וְאִישׁ כִּי יַכֶּה כָּל נֶפֶשׁ אָדָם מוֹת יוּמָת: וּמַכֵּה נֶפֶשׁ בְּהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ: וְאִישׁ כִּי יִתֵּן מוּם בַּעֲמִיתוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה כֵּן יֵעָשֶׂה לּוֹ: שֶׁבֶר תַּחַת שֶׁבֶר עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם כֵּן יִנָּתֶן בּוֹ: וּמַכֵּה בְהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה וּמַכֵּה אָדָם יוּמָת: מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם:
left to right
Humanity's role is to tend the garden, not to possess it; to "guard it and keep it" (Genesis 2), not to exploit it; to pass it on as sacred trust, as it was given. Even though we are given the authority to have dominion over the earth and its creatures, we are never allowed to own it, just like we can't own the waters or the air. "The land cannot be sold in perpetuity" (Lev. 25:23). The land is the commons,and it belongs to everyone equally and jointly.
right to left
Both the roof and any other object of potential danger, by which it is likely that a person could be fatally injured, such a well or a pit on his property, whether or not there is water in it, require that the owner build a barrier at least ten handbreadths high or make a cover for it so that no one will fall in and die. אחד הגג ואחד כל דבר שיש בו סכנה וראוי שיכשל בו אדם וימות כגון שהיתה לו באר או בור בחצירו בין שיש בהן מים בין שאין בהן מים חייב לעשות להן חוליה גבוהה עשרה טפחים או לעשות לה כסוי כדי שלא יפול בה אדם וימות. וכן כל ג מכשול שיש בו סכנת נפשות מצות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה יפה שנ' (דברים ד' ט') השמר לך ושמור נפשך, ואם לא הסיר, והניח המכשולות המביאין לידי סכנה, ביטל מצות עשה ועבר על לא תשים דמים.
right to left
Most people are not outright thieves, taking their neighbors’ property and putting it in their own premises. However, in their business dealing most of them get a taste of stealing whenever they permit themselves to make an unfair profit at the expense of someone else, claiming that such a profit has nothing to do with stealing. It is not merely the obvious and explicit theft with which we have to concern ourselves, but any unlawful transfer of wealth from one individual to another that may occur in everyday economic activities. והנה אנחנו רואים, שאף על פי שלא רוב בני האדם גנבים בגלוי הם, דהיינו שישלחו יד ממש בממון חבריהם לקחת ולשום בכליהם, אף - על - פי - כן, רובם טועמים טעם גניבה במשאם ומתנם במה שיורו היתר לעצמם להשתכר איש בהפסידו של חבירו ויאמרו, להרויח שאני. ואולם לאוים הרבה נאמרו בגזל: לא תעשוק, לא תגזול, לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו, לא תונו איש את אחיו, לא תשיג גבול רעך. הן כל אלה חילוקי דינים שבגזל, כוללים מעשים רבים מן המעשים הנעשים בכלל המשא והמתן המדיני, ובכולם איסורים רבים. כי לא המעשה הניכר ומפורסם בעושק ובגזל הוא לבדו האסור.
right to left
R. Meir said: One should always teach one's child a clean and easy craft, and earnestly pray to God to Whom [all] wealth and property belong, for neither poverty nor wealth comes from one's calling, but from God to whom wealth and property belong, as it is said: "The silver is mine, and the gold is mine, said the God" (Haggai 2:8). ר"מ אומר: לעולם ילמד אדם לבנו אומנות נקיה וקלה, ויבקש רחמים למי שהעושר והנכסים שלו, שאין עניות מן האומנות ואין עשירות מן האומנות אלא למי שהעושר שלו, שנאמר: (חגי ב) לי הכסף ולי הזהב נאם ה' צבאות.
right to left
Rabbi Yochanan suffered from a tooth ailment, so he went to an idolatrous noblewoman who was known as a healer. She prepared a salve for him on Thursday and Friday. He said to her: How shall I do it tomorrow, on Shabbat? She replied: You won’t need it on Shabbat. R. Yochanan asked: And if I do need treatment, what should I do? She replied: Swear to me that you will not reveal the remedy to anyone. R. Yochanan swore to her “To the God of Israel, I will not reveal.” She revealed the secret remedy to him, and the next day he went out and taught the remedy in his lecture. רבי יוחנן חש בצפדינא, אזל לגבה דההיא מטרוניתא, עבדה חמשא ומעלי שבתא, א"ל: למחר מאי? אמרה ליה: לא צריכת, אי צריכנא מאי? אמרה: אשתבע לי דלא מגלית, אישתבע לה לאלהא ישראל לא מגלינא, גלייה ליה, למחר נפק דרשה בפירקא; והא אישתבע לה! לאלהא דישראל לא מגלינא, אבל לעמיה ישראל מגלינא; והאיכא חילול השם! דגלי לה מעיקרא; אלמא כמכה של חלל דמיא! אמר רב נחמן בר יצחק: שאני צפדינא, הואיל ומתחיל בפה וגומר בבני מעיים.
right to left
Our masters taught: One should not clear stones out of one's own domain and throw them into the public domain. There is a story of a man who was clearing stones out of his own domain and throwing them into the public domain. A pious man, seeing him, said to him, “Wretch, why do you remove stones from a domain that is not yours to a domain that is yours?” The man just laughed at him. After a time, the man needed to sell his field, and, walking on that very public domain, he stumbled over the stones he had thrown. ת"ר: לא יסקל אדם מרשותו לרה"ר. מעשה באדם אחד שהיה מסקל מרשותו לרה"ר, ומצאו חסיד אחד, אמר לו: ריקה, מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך! לגלג עליו. לימים נצרך למכור שדהו, והיה מהלך באותו רה"ר ונכשל באותן אבנים, אמר: יפה אמר לי אותו חסיד מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך.
right to left
Come and learn: "And you avoided taking responsibility" [to find the owner of a lost object] There are times one may avoid taking responsibility and there are times one may not avoid taking responsibility. When is it so [that one may avoid taking responsibility]? If that person is a Kohen [member of the priestly tribe] and the object is in the cemetery [which a Kohen is prohibited from entering], or the person is elderly and the retrieval would disrespect them, or that your work is greater than your friend's, for these it says, "and you avoided." תא שמע (דברים כ"ב) והתעלמת מהם - פעמים שאתה מתעלם מהם ופעמים שאין אתה מתעלם מהם; הא כיצד? אם היה כהן והיא בבית הקברות, או היה זקן ואינה לפי כבודו, או שהיתה מלאכתו מרובה משל חברו, לכך נאמר: "והתעלמת." 
|