search the databaseBrowse By Category |
Yehuda Amichai - Touristsתיירים, יהודה עמיחי Original Text:בקורי אבלים הם עורכים אצלנו, יושבים ביד ושם, מרצינים ליד הכותל המערבי וצוחקים מאחורי וילונות כבדים בחדרי מלון, מצטלמים עם מתים חשובים בקבר רחל ובקבר הרצל ובגבעת התחמושת, בוכים על יפי גבורת נערינו וחושקים בקשיחות נערותינו ותולים את תחתוניהם ליבוש מהיר באמבטיה כחולה וצוננת. פעם ישבתי על מדרגות ליד שער במצודת דוד, את שני הסלים הכבדים שמתי לידי. עמדה שם קבוצת תיירים סביב המדריך ושימשתי להם נקודת ציון. "אתם רואים את האיש הזה עם הסלים? קצת ימינה מראשו נמצאת קשת מן התקופה הרומית. קצת ימינה מראשו". "אבל הוא זז, הוא זז!" אמרתי בלבי: הגאולה תבוא רק אם יגידו להם: אתם רואים שם את הקשת מן התקופה הרומית? לא חשוב: אבל לידה, קצת שמאלה ולמטה ממנה, יושב אדם שקנה פֵּרות וירקות לביתו. Translation:Visits of condolence is all we get from them. Once I sat on the steps by agate at David's Tower, Suggested Discussion Questions:1. According to Amichai, how do tourists often visit a new location? What element of this does he criticize?
Comments on this Text |
Subscribe to AJWS |
1. What is Amichai trying to get us to see?
2. Who do we often overlook? What distracts us from seeing them and their lives?
3. What social justice themes emerge from this text?